מנינגוקוק, שהביא בסוף השבוע למותו של חייל בן 20 במרכז הרפואי הדסה, הוא חיידק אלים שעלול לגרום לדלקת קרום המוח, ולמחלה סוערת שנקראת מנינגוקוקסמיה שבה החיידק מתפשט דרך הדם בכל הגוף. אחוזי התמותה והנכות בעקבות תחלואה במנינגוקוק גבוהים מאוד, והדבר נובע מכך שמדובר במחלה דוהרת, שמתחילה בסימנים לא ספציפיים (חום, חולשה, כאבי ראש ושרירים) שלרוב לא פונים בעטיים לרופא. כאשר מופיעה כבר החמרה במצב - ההידרדרות יכולה להיות דרמטית ומהירה והטיפול האנטיביוטי לחיידק לא תמיד מציל את החולה.
זו הסיבה שדרך ההתמודדות העיקרית עם תחלואה במנינגוקוק היא מניעה. מכיוון שקשה לזהות את המחלה בזמן, וכאשר מזהים אותה – הטיפול פעמים רבות כבר מאוחר ולא יעיל, הרי ניסיון למנוע את התחלואה באמצעות חיסון הוא האסטרטגיה הטובה ביותר.
למרות שתחלואה במנינגוקוק היא מחלה המחייבת דיווח בישראל, וכל מקרה חיובי מדווח למשרד הבריאות, אין מידע רב שפורסם בישראל בנוגע לשכיחות המחלה. במחקר שהובילה פרופ' חן שטיין זמיר ממשרד הבריאות ופורסם ב-2018 עולה כי שכיחות מחלה כתוצאה מהחיידק בישראל במהלך עשור היה כמקרה אחד ל-100 אלף אזרחים (שיעור גבוה משמעותית מהמדווח בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה).
מחלה הנגרמת ממנינגוקוק שכיחה בעיקר בתינוקות אולם יש קבוצת גיל נוספת שבה רואים שכיחות מוגברת והיא מתבגרים בגילאי הצבא והקולג'. מדובר בקבוצת גיל של נוער שנמצא לעתים בתנאי מגורים צפופים ולכן החיידק (שאנשים רבים נושאים אותו בלוע בלי שהוא גורם כל מחלה) עלול לעבור מאדם אחד לשני ביתר קלות (בצבא, במעונות באוניברסיטה, בישיבות וכדומה).
זו הסיבה שחיסון למנינגוקוק נכנס לשגרת החיסונים במדינות רבות בעולם בגילאים אלה: תינוקות, ובני נוער בגילאים 19-15.
ד"ר דוד ששהצילום: ניר ששוןבישראל החיסון למנינגוקוק לא הוכנס לשגרת החיסונים לתינוקות ומתבגרים, למרות שהוגש כמה פעמים לסל הבריאות. הסיבה היא עלותו הגבוהה יחסית והצורך לחסן את כל האוכלוסיה כדי למנוע מספר קטן של מקרים מדי שנה. בדיונים על סל הבריאות, כאשר המשאבים מוגבלים, מדובר בהוצאה שעשויה לנגוס נתח משמעותי מהסל. למרות היעדרות חיסוני המנינגוקוק מסל הבריאות, ממליץ משרד הבריאות בתדריך החיסונים שלו לחסן תינוקות למנינגוקוק, ולשקול חיסון גם בילדים מעבר לגיל זה.
הקבוצה היחידה שמחוסנת למנינגוקוק בישראל בשגרה היא חיילים שמקבלים את החיסון בבקו"ם. מאידך, לפי אותו מחקר של פרופ' חן שטיין זמיר, כ-70% מכלל התחלואה ממנינגוקוק בישראל נגרמת על-ידי זן מנינגוקוק B שלא נכלל בחיסון הניתן בצבא. במחקר שפורסם בשנת 2009 על-ידי ד"ר דניאל מיימוני מחיל הרפואה דווח כי החל משנת 1995, השנה שבה החלו לחסן את כל חייל צה"ל למנינגוקוק נצפתה ירידה משמעותית במספר המקרים כל שנה בקרב חיילים. מאידך, עדיין בכל שנה יש בממוצע מקרה אחד של תחלואה במנינגוקוק בחיילים, ומקרים אלה היו תמיד מקרי תחלואה מזן B שאינו נכלל בחיסון שמקבלים חיילי צה"ל.
כיום יש בשוק שני חיסונים נגד זן מנינגוקוק B, ולאחרונה אושר על-ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) חיסון חדש המשלב את החיסון שמקבלים חיילי צה"ל עם חיסון למנינגוקוק B בתרכיב אחד. יש לקוות כי משרד הבריאות וחיל הרפואה ישקלו להחליף את החיסון הקיים בחיסון חדש זה.
בנוסף יש לזכור כי בישראל רק 50% מהנוער בני ה-18 משרתים בצבא ומקבלים חיסון למנינגוקוק. ה-50% הנותרים כוללים בני נוער מהמגזר הערבי, חרדים ובני נוער אחרים שאינם משרתים בצבא. גם בני נוער אלו עשויים לשהות בסביבה צפופה ולהיכלל בקבוצת סיכון להדבקה במנינגוקוק.
החיסונים למנינגוקוק לתינוקות ובני נוער זמינים אמנם לרכישה פרטית, והורים רבים מחסנים את ילדיהם. אולם מציאות זו משקפת את אי השיוויוניות בשירותים הרפואיים בישראל, כאשר ילדים למשפחות בעלות אמצעים מקבלים טיפול רפואי מונע טוב ועדכני, בעוד ילדים למשפחות חסרות אמצעים לא.
ד"ר דוד ששה, רופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)
